החלטה בתיק ת"א 1722-11-10

1.         בפניי בקשה לביטול פסק דין אשר הוגשה על ידי המבקשת.

2.         פסק דין ניתן על ידי ביום 6/4/2011 ובו חויבה המבקשת לשלם למשיבה סך של 228,053 ש"ח בצירוף שכר טרחה והוצאות משפט.

3.         המדובר בתביעה שהוגשה על ידי המשיבה, חברת ביטוח, כנגד המבקשת, חברה העוסקת בשירותי תקשורת, אזעקה ושמירה וכן כנגד נתבע נוסף לחיוב הנתבעים בתשלומי שיבוב כנגד תשלומים ששלמה למבוטחת משנפרץ עסקה ונגרם לה נזק בלילה שבין ה- 21-22/6/2006.

            התביעה הוגשה בבית משפט השלום בחיפה ולאור בקשת המבקשת, הועברה לבית משפט זה.

            משלא הגישו הנתבעים כתב הגנה במועד, ניתן כנגדם פסק דין וכעת עותרים הם לביטולו.

4.         המבקשת בבקשתה טענה שיש להורות על ביטולו של פסק הדין. לטענתה, עתרה תחילה בבית המשפט בחיפה להארכת מועד להגשת כתב הגנה עד לאחר מתן החלטה בבקשתה להורות על העברת התביעה  ובחלוף המועד לא הגישה כתב הגנה עקב תקלות שמקורן בבאת כוחה. המבקשת אף צרפה תצהיר, מטעם עו"ד קנר באת כוחה בעת הגשת הבקשות בבית המשפט בחיפה, בכדי לתמוך בטענותיה.

בכל הנוגע לסיכוייי ההגנה טענה המבקשת, שהיא  לא ידעה על ההחלטה להורות על העברת התיק לבית משפט זה ונודע לה על כך לראשונה, עת ניתן התצהיר המצורף לבקשה לביטול פסק הדין. המבקשת גם  הוסיפה וטענה שאינה אחראית לתוצאות אירוע הגניבה אלא חברת א. שמש, הרשומה בפוליסת הביטוח שצורפה לכתב התביעה כמוקד אליו חוברה המבוטחת. כן טענה שהנטל להוכיח רשלנות מצידה מוטל על התובעת.

לטענתה, בהתאם להסכם בינה לבין המבוטחת לא שימשה כחברת שמירה ולא ספקה שירותי שמירה למבוטחת, אלא שירותי הודעות בלבד ושירות זה ניתן  למבוטחת בעת קרות האירוע, שכן דמי העלות החודשיים כללו רק את עלות ההודעות בסך של 120 ש"ח לחודש לא כולל מע"מ ושירותי סיור לא נכללו.

המבקשת אף הוסיפה וטענה שככל שתחויב הרי שגבולות אחריותה הוגבלו פי 60 מעלות דמי מנוי חודשיים וזאת בהתאם להסכם שנערך בינה לבין המבוטחת ואף הוסיפה שהמבוטח התרשל בהתנהלותו וגרם לנזקים ובדעתה לתבוע אותו.

5.         מנגד טענה המשיבה, שדין הבקשה להידחות. לטענתה עסקינן בהגנת בדים לנוכח הסתירות שעלו בין התצהירים שהוגשו לעדות מנהל המבקשת וכן לאמור בסיכומים.

            לטענתה, בניגוד לטענה שנטענה לראשונה בבקשה להארכת מועד להגשת כתב הגנה שהוגשה בבית משפט בחיפה לפיה חברת א.שמש היא החברה שנתנה שירותי מוקד, מסתבר שהחברה הרלוונטית היא המבקשת.

            ב"כ המשיבה הפנה אף לסעיף 7 להסכם בין המבוטחת לבין המבקשת אשר צורף לעיוני ובו נרשם שעם קליטת אות במוקד תגרום החברה (המבקשת- הערה שלי ע.ג) שניידת שלה תגיע למקום הארוע ותבדוק במידת האפשר את סיבת הפעלת המערכת.

            המשיבה אף הפנתה לכתב ההזמנה בו נרשם שמות האנשים להם יש להודיע על ארוע וטענה שבפועל לא פנתה המבקשת לאף אחד מהאנשים הרשומים במסמך. בנוסף, טענה שאין בעובדה שבדעת המבקשת לתבוע צד ג בכדי להצדיק ביטולו של פסק הדין ואף הוסיפה שתניית הפטור לא הוכחה כדבעי שכן לא הוצגו מסמכים שיש בהם בכדי להעיד על גובה דמי מנוי.

כן טענה המשיבה שהמבקשת לא הכחישה רשלנותה ולא הכחישה הנזק שנגרם ולכן יש לחייבה ואף טענה שאין בהתנהלות המבקשת בכדי להצדיק המחדל.

6.         דיון

            אין מחלוקת שבנסיבות העניין אין מדובר בפסק דין שהוא פגום ומשכך, מדובר בביטול פסק דין משיקולי בית המשפט.

בהתאם להלכה הפסוקה על בית המשפט לבחון קיומם של שני מבחנים:

            א.         סיבת המחדל.

            ב.         סיכויי הגנת המבקש.